Thursday, June 9, 2011

תמונת אולטרה-סאונד

עשיתי דבר מה היום שאולי יסתבר כטעות גדולה, אבל לא יכלתי להתאפק...

מזה כמה ימים שאני מוציא דוגמית קטנה של בירה כל יום בכדי לבדוק את הצפיפות. אחרי שאני מציף בה את ההידרומטר (החדש) אני לוקח את הדוגמית, מערבב עם כחצי כפית סוכר, סוגר בצינצת גרבר ריקה (אחרי שאני מרוקן את הדוגמית מהיום הקודם) ושם במקרר כדי לצנן ולגזז. כך יש לי טעימה יומית של הבירה, ואני יכול לעקוב אחריה.

שילשום הוצאתי דוגמית, ואיך שהוא לא הגעתי אליה עד היום בערב. היום כשפתחתי את הצנצנת היא נפתחה ב"פק" גזי ומשכנע מאוד. הסתכלתי בה באור, והצבע היה עיברי עמוק ויפיפה, וכשמזגתי אותה לכוס היא אפילו יצרה ראש קצף משכנע מאוד עבור בירה שהיגזזה ליום וחצי.

לא יכלתי להתאפק. אומנם יום הביקבוק של הבירה הזו הוא רק עוד תשעה ימים (וכבר יש אורח לביקבוק ולבישול באותו יום) אבל החלטתי לעשות "תמונת אולטרה-סאנד" של הבירה לפני שהיא "נולדת" באופן רישמי. תפסתי בקבוק נקי, חיטאתי במים רותחים ואלכוהול (כולל הפקק), הספתי כפית שטוחה של סוכר במים חמים, ו...מזגתי. ישר מברז המיכל.

בקבוק ראשון. פקוק. רשום. מוכן.
קבלו אותו:

יפיוף אמיתי. אבל אני מניח שכל הורה גאה חושב כך על הצאצא... :)

No comments:

Post a Comment