לילה אחרון לפני...

בשעה טובה ומוצלחת הגיע היום הבייתה קיט הבירה החדש שלי, תוצרת בירדי, עם כמה תוספות שלי.
התחלתי עם קיט הבירה המורחב שלהם. בעיקר כי רציתי הידרומטר. אבל באותה נשימה, גם רציתי אופציות להתרחב מהר. אז החלטתי שאני קונה גם מכסה שני ואיירלוק שני, כדי להיות מסוגל לבשל שני באצים בו זמנית (כן, אני יודע שהדלי השני עמור להיות לביקבוק, עוד על זה בעוד רגע.) רציתי גם שק לתת, כי ברור היה לי שבאיזה שהוא שלב אני אגיע לאול גריין. בסך הכול, זה ניראה ככה:
אומנם זה לא ניראה כמו הרבה מבחוץ, אבל חדי העיין יבחינו בוודאי בשני המיכסים המנוקבים, ובכמה מהדברים היותר גדולים מציצים מאחד הדליים. וכמובן בדף הברו-לוג המושקע שעיצבתי בעצמי, בהשראת דגן מהדובים. האמת היא שזה לא ברו-לוג אמיתי (את זה אני מוציא ישר מבייר-סמיט, ישר מודפס עם המתכון וסדר הפעולות) אבל זה רשימות של דברים שצריך לעשות, תאריכים, וכו, שמשלימים את הדף מביר סמיט ללוג שלם.




אמרתי לפני רגע שרציתי להיות מסוגל לבשל שני באצים במקביל. הרעיון הוא להיות מסוגל לבשל בירה שדורשת פרמנטציה ארוכה, בלי להשבית אותי כליל בינתיים. אבל הרעיון הזה גם מגלם בתוכו בעיה: אם שני הדליים "עסוקים" בתסיסה, איך אני אמור לבקבק?

אז ככה: בשלב מסוים במהלך ההמתנה לקיט, יצא לי לעבור בכפר ערבי לא רחוק מביתי. (יש כאן הרבה, בכול זאת פריפריה..) באחת החנויית בכפר ראיתי מיכלי פלסטיק גדולים עם פקק, וישר צעקתי "זה נהדר לבירה! אפשר להפוך את זה לדלי תסיסה!", ובחדווה רבה קניתי שניים, כשבדימיוני אני כבר רואה שורות שורות, סדורות סדורות, של איילים מכל סוג וצבע, וגם כמה לאגריים, מבעבעים להם בשובה ונחת במחסן ביתי. ( כן, אני יודע שטמפרטורה שמתאימה לאייל לא מתאימה ללאגר. דימיון שלי..)

הקיצר, כשהגעתי הביתה וההיתלהבות פגה קצת הסתכלתי במיכלים שוב, והגעתי למסקנה שבעצם הם לא ממש יהיו דלי תסיסה טובים. כלומר, הם יהיו בסדר, הפקק אוטם יפה, וגם השימוש המקורי (מיכלי חמוצים) טומן בתוכו הבטחה של פלסטיק מתאים למזון. אבלללל.. לא יודע, הרגישו לי קצת זולים בידיים (וגם היו זולים בחנות), וניראה לי שלהפקיד בירה יקרת ערך בידי מיכל פלסטיק זול שאולי ידלוף לה כימיקלים זה לא לעינין. אז ירדתי מזה.

לעומת זאת, מיכל פלסטיק גדול עם ברז מיכל מקורי מבירדיי יהיה אחלה דלי ביקבוק. הבירה לא תישאר בו מספיק זמן בכדי לצבור כימיקלים, והעובדה שהמיכל יעודי אומרת שאני יכול לקדוח חור בפקק שיתאים למקל המילוי שלי, ולהכניס לשם את התירש ממיכל התסיסה כמעט ללא מגע אוויר. גדול! והמיכל השני, מצויד באותו אופן, יכול להכיל בתוכו מיים מורתחים מראש לקירור, עירבוב, ושאר ירקות. בסך הכול, לא קנייה מבוזבזת. אחרי שקדחתי חורים והתקנתי ברזים, זה ניראה ככה:

עכשיו כל מה שנותר זה לקנות מצרכים לבירה עצמה.

במשך השבועיים האחרונים הסתכלתי בעשרות מתכונים, התלבטתי והתחבטתי, העתקתי לביר סמיט ושיניתי מרכיבים, חיפשתי מיזוג מדוייק של טעם, אלכוהול, ורמת אתגר, עד שבסוף,אחרי שעות ארוקות ונדודי שנה קשים, החלטתי על שני מתכונים אני רוצה לנסות.

אז כמובן שהיום בבוקר כשנסעתי לקנות הכול, שכחתי להדפיס את המתכונים ולהביא אותם איתי... אופס

לא שזה כזה משנה. מסתבר שחנות ברידי הפריפריילית שלנו לא ממש מחזיקה בכול הסטוק שרשום באתר. יש שם בעיקר קיטים, שניי קופסאות תרכיז מהסוג הלא נכון (אמבר, אני רציתי פילזנר), ו... גרעינים. זה דווקא יש הרבה, רק שזה טיפה יותר ממה שרציתי לבישול ראשון.

אז בסופו של דבר, קניתי חומרים לשני בישולים:
לבישול הראשון קניתי קיט מוכן של בירדי מסוג אמבר אייל. כולל רכז, לתת מיוחדת, כשות, ושמרים. ערבב וסע. סבבא
לבישול השני קניתי גרעינים. לתת בסיס, לתת מיוחדת, ואפילו קצת לתת חיטה בשביל הקצף. אומנם לא ממש ציפיתי לעבור לאול גריין כל כך מוקדם, אבל האתגר זה חלק מהחוויה, לא? עכשיו אני רק צריך להקריץ מאיפה שהוא סיר יותר גדול (יש לי 18 ליטר, ולא ניראה לי שזה יספיק למשהו כמו 6.5 קג גרעינים) וגם שק גרעינים בגודל של ציפת לכרית. למי שתוהה, אני הולך לנסות BIAB - ניראה לי הכי פשוט.

זהו. יום קשה עבר על כוחותינו. מחר בבוקר יש לי צלילה, ואחר כך... בישול ראשון! (פם פם פם!)